החלטה בתיק ת"א 34076-04-11

1.         לפני בקשת הנתבע מיום 16.4.13 לסילוק התובענה על הסף מחמת העדר יריבות. בתמצית יאמר, כי לטענת הנתבע החברה לפיתוח קרית נורדאו קיבלה זכות חכירה באזור פולג - אזור התעשיה בנתניה עד שנת 2037 , המקרקעין נשוא התובענה הינם חלק מהסכם זכיון זה ולפיכך, אין לתובע הזכות להתערב בשימוש בחזקה במקרקעין לפחות עד תום תקופת הזכיון.

2.         בהתאם להחלטתי הגיש התובע תגובתו לבקשה ביום 8.5.13. לשיטת התובע אין כל עוררין שהוא הבעלים של המקרקעין כעולה מנסחי הטאבו שצורפו א'1-א'3 לכתב התביעה בהם נאמר כי הבעלים הינה מדינת ישראל . עוד נטען בתגובה כי עיון בשני ההסכמים שצורפו לבקשת הנתבע מגלה כי אין כל זהות בין המקרקעין שבהסכמים לבין המקרקעין הנטענים בכתב התביעה וכן כי בסעיף 1 לאותם הסכמים, לא מוגדרים כלל המקרקעין נשוא ההסכמים והסמכות היחידה הרשומה בסעיף 2 להסכם (נספח ה' לבקשת הנתבע), היא לפתח את השטחים ולא הוקנתה מכוחם כל חזקה, חכירה או זכות קניינית כלשהן.

3.         א. גורן, בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהד' 10, מציין כי:

"ההנחייה הכללית שיש לראות בה את המדיניות השיפוטית הרצויה היא כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף "הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה". די בכך שקיימת אפשרות קלושה שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שהוא מבקש כדי שהתביעה לא תימחק בעודה באיבה"         (שם 172).

(ר' גם:  ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין פד"י מ (2) 668, 671; ע"א 35/83 חסון נ' פלדמן פד"י ל"ז (4) 721).     

עוד יצויין כי בפסה"ד שמש לעיל, נפסק על ידי הש' מ. שמגר (כתוארו אז):  "בשולי הדברים אוסיף כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הם בגדר אמצעים הננקטים כבלית ברירה לפתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה הוא לעולם עדיף. רצוי על כך שבית המשפט יבכר תמיד דיון עניני בפלוגתא על פני פתרון דיוני פורמליסטי" (שם 602).   

4.         י. זוסמן בספרו, "סדרי הדין האזרחי, מהד' 7, מציין כי "פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע בהנחה שיוכיח את כל העובדות הכלולות בתביעתו זכאי יהיה לקבל את הסעד המבוקש על ידו" (שם בעמ' 383).

            ובהמשך - "בהשתמשו בכוח למחוק כתב תביעה מחוסר עילה כשנתבקש לעשות כן - כל שכן כשלא נתבקש - חייב בית המשפט לנהוג זהירות כי המחיקה שוללת מהתובע את זכותו להביא את ענינו כפי שנטען לפני בית המשפט, לפיכך מקום שקיימת אפשרות אפילו היא קלושה שהתובע יזכה בסעד שתבע אין נועלים את שערי בית המשפט לפניו" (שם בעמ' 387).

5.         לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, לא מצאתי לעת הזו להורות על סילוק התובענה מחמת היעדר יריבות. סבורני, כי טענתו זו של הנתבע ראוי ליתן בה הכרעה לאחר שיוצג בפני ביהמ"ש כל התיעוד והמסד העובדתי הנדרש ולאחר שמיעת  ראיות בתיק. 

            בשלב זה ועל בסיס שני ההסכמים שצורפו לבקשה, לא מצאתי להיעתר לה.

6.         כל טענות הנתבע העומדות בבסיס בקשתו לסילוק התובענה על הסף יעמדו במהלך ניהול התיק לגופו ויקבלו ביטוי בפסה"ד.

7.         אשר על כן, לא מצאתי להיעתר לבקשה בשלב מוקדם זה.

            הוצאות הבקשה לזכות התובע ילקחו בחשבון בהמשך.

8.         בדיון שהתקיים ביום 24.12.12 התבקשו הצדדים להודיע על תוצאות המו"מ שינהלו ביניהם בתוך 60 ימים והודעה מטעם התובע מיום 14.4.13 נמסר כי הועברה טיוטה לב"כ הנתבע אשר לא זכתה לכל התייחסות וביהמ"ש מתבקש לקדם את ההליכים בתיק.

9.         בנסיבות הענין נראה, כי לעת הזו לא גובש הסדר ולפיכך יקודמו ההליכים בתיק.

10.        התובע יגיש תצהירי עדיו ותיק מוצגים בתוך 90 יום מהיום - העתקי התצהירים ימסרו ישירות לב"כ הנתבע, הנתבע יתגיש תצהירי עדיו ותיק מוצגים בתוך 90 יום מהיום שיגיעו אליה תצהירי התובע, העתקי התצהירים ימסרו ישירות לב"כ התובע.

            הפגרה תבוא במנין הימים.

11.        שום דבר מהאמור בתצהירי הצדדים לא יחרוג מגדר העובדות שהמצהירים יכולים להעיד עליהם מידיעתם האישית, ולתצהירים יצורפו אך ורק מסמכים אשר ניתן היה להגישם באמצעות המצהירים אילו היו מוסרים עדותם בע"פ במהלך המשפט.

12.        צד הסבור שבתצהירי הצד שכנגד נכללו הצהרות או שצורפו להם מסמכים, בניגוד לדיני הראיות, או שיש בהם שינוי חזית או כל טענה אחרת, יהיה רשאי להשמיע התנגדויותיו בפתח הישיבה הבאה.